החלטה בתיק ת"א 47-12-08

כללי

לפני בקשת התובע (להלן: "המבקש") לתיקון סכום התביעה והעברתה לבית המשפט המחוזי בהתאם.

המבקש, יליד 1983, הגיש תביעתו לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים ביום 21.10.06 (להלן: "התאונה הראשונה") לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה -1975 (להלן: "חוק הפלת"ד")

למרבה הצער, ביום 17.1.10 בעודו שוהה בביתו במהלך תקופת ההחלמה, נפל ונגרם לו שבר פתוח בירך ימין (להלן: "התאונה השניה").

המבקש הגיש בקשה לתיקון כתב תביעה אשר נתקבלה על ידי המותב הקודם אשר דן בתיק באופן שהמבקש הוסיף עילת תביעה בגין הנזקים אשר נגרמו לו בתאונה השניה ואשר לטענתו, מאחר שקיים קשר סיבתי בין נזקיו בתאונה הראשונה לאלו בגין אירוע הנפילה, חבה המשיבה גם בהם.

התיק הועבר לטיפולי מן המותב הקודם, בראשית שנת 2012, לאחר שהוגש כבר תחשיב התובע, אך קודם שהוגש תחשיב הנתבעת.

המומחים הרפואיים ומהלך הדיון בתיק

בתיק מונו מומחים בתחומים שונים מטעם בית המשפט.

בתחום האורטופדי מונה פרופ' וולפין אשר קבע בחוות דעתו כי קיים קשר סיבתי הדוק בין התאונה הראשונה לתאונה השניה (ראו בסעיף 3 בעמ' 3 לחוות הדעת) וקבע כי לתובע נותרה נכות משוקללת בשיעור 51.52% בגין שתי התאונות.

בתחום כלי הדם מונה פרופ' ולדן אשר קבע בחוות דעתו כי קיימת הפרעת זרימת דם משמעותית לשוק ולכף הרגל, וקבע כי נכון למועד הבדיקה "קשה להעריך את מידת ההפרעה התפקודית הספציפית הקשורה בהפרעה בזרימת הדם" וקבע כי לתובע נותרה נכות בשיעור של 40% בשל הפגיעה בכלי הדם.

בתחום הפסיכיאטרי מונה ד"ר גיא אור אשר קבע בחוות דעתו כי המבקש סבל מתחלואה נפשית עוד לפני התאונה ואשר הוערכה בשיעור של 10%, ד"ר אור קבע בחוות דעתו כי המבקש סובל מהפרעת דחק בתר חבלתית, הפרעת הסתגלות בגין הפגיעה הגופנית, התמכרות למשככי כאבים נרקוטיים והפרעת אישיות וקבע כי לתובע נכות בשיעור של 30% והיא כוללת את הנכות קודם התאונה כך שנכותו הנובעת מהתאונה הינה בשיעור של 20%. בסיפא לחוות דעתו, פרט המומחה המלצות לטיפול בתובע זאת על מנת למנוע החמרה אפשרית במצבו.

אחר אלה, הוגשו תחשיבי הצדדים וביום 3.4.12 ניתנה הצעת בית המשפט לסיום התיק.

התובע הודיע כי אינו מקבל את ההצעה ועתר למינוי מומחה נוסף, בתחום הרפואה הפנימית.

ביום 7.1.13 מונה פרופ' רביד אשר קבע בחוות דעתו אשא הוגשה לתיק ביום 25.2.13 כי המבקש החל לצרוך סמים קשים לאחר התאונה ולא לפניה וכי קיצור תוחלת חייו של המבקש מתבססת על עישון כבד לפני גיל 30, גורע בממוצע 12 שנים מחייו, ואילו למטופלים במתדון באופן מסודר, כדוגמת המבקש, שיעור תמותה גבוה פי 12 לעומת כלל האוכלוסייה בקבוצת גיל דומה. 

הבקשה

לאחר שהתקבלה חוות הדעת של פרופ' רביד, פנתה הנתבעת וביקשה להגיש תחשיבים מתוקנים לצורך קבלת הצעה מעודכנת. התובע השיב כי פנה אל המומחה בשאלות הבהרה.

אחר שנתקבלו תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה, הגיש המבקש בקשה למינוי מומחה בתחום השיקום וכן בקשה לתיקון כתב התביעה והעברת התביעה לבית המשפט המחוזי.

המבקש טען בבקשתו כי היות שהתביעה הינה על פי חוק הפלת"ד, לא היה בידיו מידע ביחס לשיעור הנכות המשליכה, מטבע הדברים, על גובה הפיצוי, עד לאחר שנקבעו שיעורי הנכות על ידי המומחים אשר מונו מטעם בית המשפט.

בנוסף, טען המבקש, כי עם הינתן חוות דעתם של המומחים, קיימת לתובע זכות בתקנות סדרי הדין לתקן את כתב תביעתו. לטענתו, אין בתיקון המבוקש כדי לשנות את בסיס התביעה המקורית וכי עיקר השינוי המבוקש בהתאם להערכתו את נזקיו ובהסתמך על קביעותיהם של המומחים השונים אשר מונו בתיק. התובע היפנה, בין היתר, לחוות דעתו של המומחה האחרון, פרופ' רביד, אשר ממנה עולה, כך לטענתו, כי התובע ייזקק לטיפול ארוך ויקר.